רקדנית בטן

רקדנית בטן כותבת

ליאור בר רקדנית בטן
רקדנית בטן

שעה בשבוע - חלון לחלום

זה לא יוצא דופן שאני מתרגשת מעניינים הקשורים לריקודי בטן.
אם זה בהופעה באירוע בו אני מרגישה שהריקוד העצים את השמחה וההתלהבות או בין אם אלו מבטים מעיניים בורקות של הנשים אותן אני מלמדת בקבוצות או בשיעורים פרטיים, המעידים על הנאה, התרגשות וכיף גדול השזורים בחגיגה תנועתית וצבעונית של שיעורים בני שעה.

לצד אלו, חוויה אחרת.

לפני מספר שבועות צלצלה אליי מ', אישה ערביה ואמרה שהיא שמעה שיש לי סטודיו לריקודי בטן והיא תשמח לקבל עוד פרטים.
קבענו שהיא תגיע למחרת לשיעור נסיון ונמשיך משם.
יום אחרי כן, אחרי הצהריים, צלצול בדלת.
הצצתי דרך העינית וראיתי את מ' עומדת שם, מכוסה לגמרי, רק הפנים שלה, באיפור עיניים מודגש חשופות ונראות.
מ' נכנסה ואחרי מספר משפטי הכרות קצרים נכנסנו לסטודיו.

מ' סיפרה לי במבטא ערבי יפהפה שהיא כבר שנים רוצה ללמוד לרקוד ריקודי בטן. היא 'מתה' על המוסיקה הזו.
באירועים משפחתיים, כך סיפרה, לא נהוג שנשים ירקדו . הריקוד, או ההשתתפות בשימחה באירוע מסתכמת בהעברות משקל מצד לצד לפי הקצב, מחיאות כפיים ומלמול מילות השיר תוך כדי.

מדי פעם, מ' השפילה מבט והוסיפה שהיא כל כך אוהבת את המוסיקה הערבית.
את הנעימות, המילים, כלי הנגינה עצמם מרגשים אותה.
"לפעמים" היא סיפרה,"כשאני שומעת את המוסיקה ואני לא לבד, אני נלחמת בגוף שלי שלא ירקוד.."

הלב שלי נצבט.

לחשוב שצריך לבלום את הרצון הזה...
מ' סיפרה לי בקצרה שהיא עברה חיים לא קלים וגם השיגרה הנוכחית שלה אינה פשוטה. גרושה, 4 ילדים, סכסוכים במשפחה.
"אבל" , היא אמרה לי ואז השירה מבט.
"החלטתי שעכשיו אני דואגת לאושר שלי. פעם בשבוע, שעה - חלון לחלום"
הפעלתי את המוסיקה, נעמדנו שתינו מול מראת הסטודיו הגדולה והתחלנו בחימום.
עם התחלת השיר השני בדיסק, מ' סימנה לי עם היד שלה "רגע" , הלכה לכיוון הספסל והורידה את כיסוי הראש שלה והניחה אותו בצד,מחייכת.
כשצעיף האגן קשור למותניה, ראיתי את מ' מתמסרת לתנועות, למוסיקה,שרה את מילות השיר שרק היא הבינה את משמעותן המדויקת.
בסוף השיעור מ' הודתה לי ושילמה לסדרת שיעורים.

"נתראה בשבוע הבא" אמרה לי כשיצאה.

רקדנית בטן כותבת